Pregnancy style

מזה תקופה של כמה חודשים שלא עדכנתי אתכן ביומן האופנה שלי ואני מתנצלת בפניכן על כך. והנה אני כאן בחזרה, עם חדשות נפלאות וסיפור שחושף את הדרך הלא פשוטה שעברתי על מנת להפוך לאימא. 

נתחיל מהסוף – אני מאוד נרגשת לשתף אתכן בבשורות הטובות! אני בהריון, בשבוע 22 ועם בת בבטן. אני מרגישה נפלא ומאוד מתרגשת לקראת הגעת הנסיכה הקטנה לה חיכיתי כל כך הרבה זמן…. 

מעולם לא נמניתי עם נשים שקשה להן ההחלטה שהנה הן מוכנות להיות אימהות או בכלל רוצות להיות אימהות. אני כמובן לא שופטת אותן, יש נשים שזה לא בוער בעצמותיהן ואני מבינה אותן לחלוטין. אני, לעומת זאת, תמיד הרגשתי להיפך. מגיל מאוד צעיר שאני מוכנה להיות אימא וכך קרה שאני ובן זוגי היינו תמימי דעים לגבי ההחלטה כי זמן לא רב לאחר החתונה נתחיל לנסות.

אז התחלנו… ולא צפינו את הדרך הארוכה והעקלקלה בה ניתקל. לאחר ניסיונות רבים התחילו הבדיקות ולאחריהן גם טיפולי הפוריות. לא ארחיב לגבי הסוגים, אבל אספר כי התחלנו בטיפולים “קלים” יותר ולבסוף, הגענו גם לטיפולים “הקשים” יותר, הידועים גם בשם טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF), בזכותם אנו מצפים לקטנטנה שלנו. לא פשוטה היא דרכם של מטופלי הפוריות, כל חודש של חוסר הצלחה טומן בו אכזבה גדולה. אכזבה מהיקום, מהרופאים, מעצמך ומבן הזוג. אכזבה קשה ולא רציונאלית. קושי נוסף הוא גם מול הסביבה והמכרים שלא מפסיקים לנעוץ מבטים לכיוון הבטן, לשאול שאלות לא נעימות ולתת עצות שלא מועילות. אבל בעיניי הקושי אולי הגדול ביותר הוא חוסר הוודאות המטלטלת, שהרי אין דרך לדעת באמת כמה זמן ייקח התהליך עד ההריון המיוחל, והתחושה הזו יכלה להוציא אותי מדעתי ולעיתים אף גרמה לי לאבד תקווה. במקרה שלנו הדרך ארכה כמעט שלוש שנים. סיפורים אחרים מדברים גם על שנים רבות יותר או פחות…

פתאום מצאנו את עצמנו מתחילים לשקוע במאמצים הללו, להיכנס להריון, זה הפך להיות כל עולמנו. לפעמים שכחתי מה בכלל הייתה המטרה, למה אני עושה את כל זה? הזריקות, הבדיקות, הכאבים והאכזבה הדואבת. לעיתים הזוגיות נשכחה וכך גם החברים והפעילויות שכל כך אהבתי. במקרה שלי, הבלוג היווה עבורי את התמיכה הטובה ביותר בתקופה הזו. ברגעים הקשים ביותר, שאבתי אנרגיה וכוח מהאופנה, מהכתיבה ומהעיסוק בעולם הזה שאני כל כך אוהבת. 

אבל הנה, גם עבורנו הגיע הרגע המיוחל ועם כל החשש לחשוף את עצמי, החלטתי שאני רוצה לספר את הסיפור שלי ואולי אפילו לנסות לסייע במעט ולהעניק תקווה לבנות אחרות שאולי נמצאות במצב דומה לשלי.

אם אתן מכירות מישהי שעוברת את אותו הדבר, תנו לה חיבוק, היו לה כתף תומכת, זה כל מה שהיא צריכה. השאר כבר יגיע מעצמו…

בינתיים אני משאירה אתכן עם האאוטפיט ההריוני הראשון שלי. ולבסוף, אני רוצה לומר לכן תודה, קוראות יקרות, על אף שלא ידעתן שאתן מלוות אותי בתקופה הלא פשוטה הזו, הייתן לי למקום מפלט ועזרתן לי להתגבר על הקושי.

It’s been a while since I’ve updated you guys about my fashion adventures and I’m sorry about that.  But here I am again carrying great news and a story that reveals my unfortunate way to becoming a parent.

Let’s start from the end – I am very excited to share with you my exciting news! I’m pregnant, 22 weeks along and with a little girl inside my belly. I feel great and very excited about the arrival of this little princess I waited so long for….

Truth is, I was never one of those women which have difficult times deciding they are prepared for motherhood or even want to be mothers. Of course, I do not judge them, some women don’t have their mind wrapped up around this notion and I understand them completely. However, I feel exactly the opposite. From a young age that I was ready to be a mother and so, my other half and I agreed that we don’t want to wait too long after we get married to start trying.

So we started … and we didn’t expect the long way ahead of us. After many attempts we began seeing doctors and making examinations to try and find out what’s wrong. After that we began fertility treatments. I shall not elaborate on the different treatments but I will say we started with the “easy” ones  and eventually, we had to move on to the more difficult treatments, also known as IVF, thanks to which we’re now expecting our little baby girl. It is not an easy journey for fertility patients, every month of lack of success holds a great dill of disappointment. Disappointment from the universe, from doctors, from myself and my spouse. Another difficulty is with the surrounding who keeps on asking and staring at the belly, ask unpleasant questions and give unhelpful advice, but I think perhaps the biggest difficulty is the uncertainty of the process. There is no way to know how long it will take before the long-awaited pregnancy will occur, and this feeling used to drive me crazy and sometimes even make me lose hope. In our case it took almost three years. Other stories talk about many years more or even less…

Suddenly we found ourselves concerning only in our efforts of getting pregnant, it has become our entire world. Sometimes I forgot what is my goal, why am I doing all of this? The shots, the examinations, the aching pain and the disappointment. Sometimes I forgot I’m a part of a couple or I got away from my friends and activities I loved so much. In my case, the blog was the best support during this time. On my most difficult moments, I drew energy and power from fashion and writing – engaging in what I love to do.

But here we are, the long-awaited moment arrived for us and despite my fear to expose myself and my story, I decided I wanted to tell it and  maybe even try and help by giving hope to other women who are living a similar situation to mine.

If you know someone who’s going through something similar, give her a hug and a shoulder to cry on, believe me, that’s all she needs. The rest will come by itself…

For now I’m leaving you guys with my first pregnancy outfit. And finally, I want to tell you all thank you. Though you didn’t know about my difficult times, you gave me strength and helped me overcome the difficulty I was living.

Denim overall dress

Denim overall dress

Denim overall dress

Denim overall dress

Denim overall dress

I’m wearing:

Asos Denim dress

Tommy Hlfiger polka dots blouse

Soludos espadrilles – sold out but also love these

Loading Facebook Comments ...

LEAVE A REPLY